הפתגם בלאדינו
חשיבותם של הפתגמים ידועה היטב לכל העוסקים בחקר הפולקלור של תרבות הלאדינו ובזה של שפות ותרבויות אחרות.
מיכאל מולכו, החוקר הידוע של הפולקלור ושל תרבות הלאדינו, היטיב להגדיר את המונח "פתגם" בספרו Literatura Sefardita de Oriente :
"הפתגם הוא ביטוי לקוני, משפט קצר, אלמוני, המקובל על כולם אשר מושתת על חוויות היום-יום. הפתגם נוצר באופן ספונטני ודרך הביטוי שלו עממית. הפופולריות שלו נובעת מתוכנו ומצורתו. אך עם כל היופי והציוריות שבביטוי הפתגם ובצורתו, הוא נחשב ככזה רק כאשר הוא מבטא רעיון או אבחנה מסוימים הראויים לעיון ולתגובה".
הפתגמים זכו לאהדה רבה בקרב היהודים הספרדיים כיוון שהם סוגה בספרות המבטאת באופן קולע את רוח הדברים וכי ניתן לזכור אותם בקלות. בכל רגע נתון ובכל נסיבות חייהם, היהודים הספרדיים, ובמיוחד הנשים הספרדיות, הגו באופן ספונטני פתגם כדי לאשש את דבריהם, כדי לעטר את מחשבותיהם, כדי לענות על שאלה או כדי להשמיע הערה בלי שיזדקקו להוסיף ולו מילה אחת משלהם.
עושר הצורות שמוצא את ביטויו בפתגם הספרדי –מוסיף מיכאל מולכו – הוא עצום. מספר רב של פתגמים מאמצים צורה ציורית ומקושטת כגון:
"El ke entra al banyo no sale sin sudar" או:
"En boka serrada no entra moshka" וכיוצא באלה. פתגמים אחרים נושאים אופי הומוריסטי: "Esfuegra – ni de barro buena" , או:
"Entre la esfuegra i la nuera keda la kaza sin barrir" וכן הפתגם:
"Ken paga el peshkado de adelantado se lo kome fediendo" וכו'.
הפתגם בלאדינו מתייחס לכל סוגיה בחיי הפרט, בחיי המשפחה ובחיי החברה של היהודים ההספרדיים: ישנה התייחסות לאינטליגנציה, ליופי, לכפיות-טובה, לכבוד, לגאוותנות, לגאווה, לבושה, לעוני, למזל, לעושר, לנדיבות, לשלום ולאהבה ולעוד ועוד...
היהודי הספרדי מתייחס לפתגם כאל מהות החוכמה המעשית והמציאותית, כאל הד של חוויה, ובעזרתו הוא מרגיש ביטחון בדבריו, ביטחון אשר בא לידי ביטוי בפתגם הבא: "Refraniko mentirozo no ay"
סכנת האובדן והשכחה בקרב הדורות הבאים מרחפת מעל הפתגמים כמו גם מעל מרכיבים אחרים של תרבות הלאדינו. לפיכך, בעשור האחרון מושקע מאמץ רב למניעת סכנה זו, המתבטא ברישום מספר רב ככל שניתן של פתגמים אלה, בהקלטתם בקלטות וידאו ושמע ובפרסומם.
בתחום עשייה זה יש לציין את אוספי הפתגמים של אנריקה ספורטה אי בג'ה, של איזק מוסקונה, של אריה אלקלעי, של משה דוד גאון, של קלרה פרחיה ועוזריה ושל רבים וטובים אחרים אשר הוציאו לאור ספרונים הכוללים אסופות של פתגמים. כמו כן חוברו אסופות של פתגמים שנלקטו ממקורות שונים, המשמשות בסיס ללימודים ולמחקרים אקדמיים בלשניים, פולקלוריסטיים וספרותיים.
שני ספרים חשובים מאוד שנכתבו בתחום זה הם “Prolegomena del Refranero Sefardi”מאת פרופ' יצחק ג. לוי מארה"ב, ו"מילים משביעות מלחם – לחקר הפתגם היהודי-ספרדי" מאת פרופ' תמר אלקסנדר-פריזר שיצא לאור בסוף שנת 2004. כמו כן יש לציין את המאמרים הרבים העוסקים בהיבטים שונים של הפתגם הספרדי אשר פורסמו בביטאון "אקי ירושלים" ובביטאונים אחרים העוסקים בתרבות הלאדינו.
*באדיבות אתר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו
