skip to content

 

                                 

 

 

 

 

חנה לבית נשיא 

                                                                                                                                      מילים  צביה אלתר
                                                                                                                                      לחן: עמרי מראד 

 

  א.

ממש בטרם השקיעה

בתוך מרתף סמוך לצהר

כשקרן אור אחרונה

חודרת ועוטפת זהר

 

עומדת אם ליד הבת

ובידה נרות שבת

ומספרת לבתה

על עמה ועל דתה

 

"הן בת מצוה היום את בת

ושני נרות לכבוד שבת

נדליק ונתפלל בלאט

הסתר כאן אני ואת"

 

פזמון:

והילדה קורנת זהר

בתוך מרתף סמוך לצהר

ובעינים מנוצצות

היא מדליקה את הנרות,

ובלבה נית האור

והוא דולק בתוך השחור,

כמו לפישד של אמונה,

של אהבה ונתינה.

ב.

זו הילדה תמיד תזכור

וכשתגדל יגדל האור

ולא תשכח את הקדושים

את בני עמה המגורשים

 

והיא תגדל ותעצים

רב אושר לה וגם כבודה

צי אניות בים תשיט

ובעולם נודה הודה.

 

זו דונה גרציה ילחשו

גם נסיכים גם מלכים

שעה שכף רגלה תדרוך

בארמונם של דוכסים

 

והיא תנוד להם בחן

ותשחק את משחקם,

ואת עמה אף על פי כן

תגאל ממש מתחת לאפם.

 

 

פזמון:

והילדה קורנת זהר

בתוך מרתף סמוך לצהר

ובעינים מנוצצות

היא מדליקה את הנרות,

ובלבה נית האור

והוא דולק בתוך השחור,

כמו לפיד של אמונה,

של אהבה ונתינה.

 

 

                                                                                                                                      
                                                                    

 

 

שיר הלל לגבירה

 

 

לא מאוחר לומר לך תודה,

גם אחרי חמש מאות שנה.

שיר הלל נשיר לך חנה

כי את הגבירה,

שעלית על כולנה!

 

לא נשכח אותך סניורה,

ביאטריצה דה לונה-

חנה נשיא,

שאותנו הבאת  לחוף מבטחים !

 

את הגבירה שופעת טוב,

כמעין מים זכים.

ידך הושטת  לבני עמך הגולים,

חזונך התממש - הגשמת חלום!

בזכותך דונה ,חיים  בטבריה כאן היום!!

  

, לא מאוחר לומר לך תודה,

גם אחרי 500 שנה.

שיר הלל נשיר לך חנה,

את הגבירה- שעלית על כולנה !

  דונה גרציה!

דונה גרציה

 ****************

 שיר ההלל  נכתב במיוחד  למחזה

הסודות של דונה גרציה "

שכתבה וביימה מזי חצב

והועלתה בסוף  יוני 2010

  על בימת  היכל התרבות

יד שיטרית

 בטבריה .   כל הזכויות שמורות  למזי חצב  2010

 

 

דונה גרציה, משיחה שלי


 500 שנה להולדת דונה גרציהאיגרת לזמן אחר

 הרצל חקק

 

שִׂפְתֵי דּוֹנָה-חַנָּה לוֹחֲשׁוֹת נֵדֶר, קוֹל שָׁבוּר

כְּבָר עַרְבִית, כַּעֲקָרָה לְלֹא בְּנָה,

כַּאֲנוּסָה תָּקוּם עַל פִּי הַדִּבּוּר.

 

וְעַד שֶׁנִּקְרַב לְאוֹרָהּ הָאַצִּיל, שֶׁיַּצִּיל

וְעַד שֶׁנִּתֵּן לָהּ מִנְחַת דְּבָרִים,

נִשָּׂא לָה שַׁחֲרִית

לְאוֹתוֹ מִקְדַּש מְעַט, לְאוֹתָהּ אֶבֶן פִּנָּה

בִּטְבֶרְיָה

טַבּוּרוֹ שֶׁל עַם מְדַמֵּם, שִׁלְיָה

מְבַקֶּשֶׁת שַׁלְוָה, בְּיָדֶיהָ קָם

בַּיִת מְרֻחָם, בַּיִת חַם.

אֵיךְ עָבְרוּ כְּבָר חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה.

  

שִׂפְתֵי הַהִיסְטוֹרְיָה. מַבִּיטָה בָּהּ כָּמוֹנִי, מִמֶּרְחָק

כִּנְבִיאָה לְמוֹפֵת, פְּצוּעָה וְרוֹפֵאת, וְשׁוּב

מִסְתַּתֶּרֶת,

מֵעִיר לְעִיר,

לְנֶפֶשׁ הַנִּרְדָּפִים לִבָּהּ  נִשְׁבָּר יָאִיר,

לֹא נָדַם, לְרֶגַע, זֶה קוֹלָהּ, לְהָפִיחַ רוּחַ,

נֵר, אֻמָּה נִרְדֶּפֶת,

וְעַד שֶׁקַּמְתְּ,

דּוֹנָה גְּרַצְיּה שֶׁלִּי,

וְעַד שֶׁקַּמְתְּ, מְשִׁיחָה נֶעֱלֶמֶת,

הִתְקַדֵּשׁ מִשְׁכָּן לַנּוֹדְדִים, לָאֲנוּסִים,

לֹא יִמְאֲסוּ בָּם, כִּי חַשְׁתְּ,

בִּלְחָשַיִךְ, דּוֹנָה, רוֹחֶשֶׁת טְבֶרְיָה וְקוֹרֶמֶת,

מִקְלָט לְחַיִּים, צֳרִי לְזֶהוּת מְדַמֶּמֶת.

חֲמֵש מֵאוֹת שָׁנָה, וְזֹאת נַפְשֵׁךְ, לְחֵיקָם, לְעַם

לְהַשְׁבִּיר, לְהַחֲיוֹת,  תִּדְבַּק לְשׁוֹנֵךְ לְחִכָּם.

 

הִנֵּה הִיא לְאוֹת,

חֲמֵש מֵאוֹת,

וְעַד שֶׁנָּקוּם לְהוֹדוֹת,

כָּל אֶבֶן שֶׁקָּמָה מֵאָז

תַּגִּיהַּ שַׁחֲרִיּוֹת וָאַיָּלוֹת  וְאוֹרוֹת,

הַדַּף נֵכְתָּב, שׁוֹמֵר כָּל נִרְדָּף, הַזֹהַר

זוֹכֵר, עֵדוּת לְדוֹרוֹת,

רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת, לְצִיּוֹן הַנַּעֲנֵית, לְחִבּוּר הַבְּתָרִים

לְטְבֶרָיה הַנְּבְנֵית.

 

הֵן אַתְּ, גּוֹאֶלֶת שֶׁלִּי, נִסְתֶּרֶת,

הֵן רוּחֵךְ, דּוֹנָה-חַנָּה עֲדִינָה

גְּלוּיָה לְעֵין כֹּל,

שׁוּב מַתִּירָה וְחוֹבֶשֶׁת, לָנֶצַח מְנַצַּחַת

כְּאֵם, כֶּאֱמוּנָה.

חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה אֲנִי מְחַכֶּה לָךְ.

עַד לֹא תִּתַּם הַחֲשֵׁכָה, אֵינֵךְ שַׁאֲנַנָּה.

הִנֵּה אַתְּ, הִנֵּה אַתְּ עוֹנָה

 

חוקרת תלאות האנוסים ד"ר שולמית חוה הלוי כתבה גם היא שיר על עצי התות המתולעים של דונה גרציה.

מתוך ספר השירים "אות הבל" בהוצאת כרמל 2003.

השיר מתפרסם באדיבות המשוררת

 

אי דמי

 

ד"ר שולמית חוה הלוי

 

עֲצֵי הַתּוּת הַמְתֻלָּעִים

שֶׁל דּוֹנָה גְּרַצְיָה וְדוֹן

יוֹסֵף נָשִׂיא קוֹרְאִים

בְּשַׁלֶּכֶת מִגָּלִיל צָמֵא

אַי דָּמִי, דָּמִי זוֹעֵק

בְּאֵלֶם-זַחַל-מֶשִׁי מִן

הַקַּלְדְּרוֹן

 

מִבַּעַד לְצָעִיף שָׁזוּר שָׁנִי

אֲנִי קוֹרֵאת בְּאָחוּ קְטוּף-

כַּלָּנִיּוֹת. שָׂדֶה יָרֹק

וְאֵין בּוֹ הַבְטָחָה

יָרֹק גַּעֲגוּעַ. אַי

דַּם כַּלָּנִית קְרוּעָה

מִשֹׁרֶשׁ קוֹרֵא

לַשָׁוְא

 

הַדָּם קוֹרֵא אַי

La sangre llama

מִסִּיבִילְיָה תּוֹסֵס עַד

הֲלוֹם, עֲדַי מִקנרנ

רנקְרוֹבַי הַקְּרֵבִים

נָסִים וַאֲנוּסִים אֲשֶׁר

הֵמִירוּ כְּבוֹדָם בְּגָלוּת

הַנֶּפֶשׁ

 

נַפְשִׁי הַגּוֹלָה גְּלוּיָה

לְעֵין כֹּל כְּתִקְוַת הַשָּׁנִי

מֵחֲלוֹן הַחוֹמָה קִרְעֵי

עִינּוּיִם פְּרוּשִׂים כְּשִּׂמְלָה

מְבַקֶּשֶׁת בָּחוֹל סְפוּג-נַפְשִׁי

מְחִילָה אַךְ שָׁוְא קָרְאָה

דִּמְמַת דָּמִי אַי

דֹּמִי לָךְ מֵחוֹף

                                                                              כָּבוּי                        

 

           

 

לא תמצא שיר הלל לאשה בדומה לזה, 

מאת: שמואל אושקי             

"אל לך לשכוח את העזרה בעת צרתך, בדרך מפורטוגל ועד

הגיעך למקום מבטחים. מי ראה כמוך את גילויי  החסד האלוהי במסווה אנושי,

הנראה לעיניך, להצלתך?    מי חזה בחידוש צדקניותה של מריםהמקריבה

את חייה למען אחיה? בתבונת דבורה השולטת  על עמה? בצניעות אסתר

ובקדושתה בסייעה לנרדפיםבכוחה המפואר של האלמנה יהודית הצנועה

ורחבת המחשבה, הגואלת את הנצורים? כזאת שלח לך האלוהים בימים אלה

משדרות צבאו העליונות וכללן יחד באחת מנשמותיו, שלמזלך לאשרך הותקנה

בגופה הנשי של היהדיה  נשיא בת המזל. היא האשה המסעיית לבניך

הנצרכים בתחילת מסעם, שעניותם מונעת מהם להציל את עצמם מן המוקד

ולצאת לדרך כה ארוכה.  תקוותה מאמצת אותם בכוח רב. אשר לאלה שכבר

נמלטו  והגיעו מחוסרי כל לפלאדנריה ולמקומות אחרים, או העומדים על שפת

הים בסכנה שלא יוכלו להמשיך את דרכם - לאלה היא מגישה עזרה ללא

גבול, בכסף ובהנחות רבות אחרות. היא המגינה עליהם בסערת האלפים

הקשה בגרמניה ובארצות אחרות, ובהגיע מים עד נפש היא מושיטה להם ברצון

את ידה. היא האשה שעזרה לך באהבה אימהית וביד בטוחה בשעת מצוקתך

המסוכנת והדחופה, שהוטלת בה, בגלותך לפתע מן העיר האיטלקית -

היא שעזרה לכל הנגידים בעת שלא הצליחו להינצל בכוח עצמם.

היא שכלכלה את המוני הנצרכים והעניים, ולא מנעה  סיוע אף מאויביה. היא

ששלחה ספינות מלאות לחם ומצרכים לכל, באופן שכמעט והעלתה אותם מן

הקבר שאיים עליהם בימים ההם. בדרך זו, בזרוע זהבה ובידה האלוהית העלתה

רבים מבני העם הזה ממעמקי טיט היוון בו שקעו באירופה בעוני ובחטא.

היא מביאה אותם לארץ מבטחים ואינה פוסקת מלהוביל אותם בדרך הנכונה,

והיא אוספת אותם למשמעת אלוהי אבותיהם ולפקודותיו. היא היתה צור

ישועה בעת חולשתך, מנוחה ליגע, מעיין מים טהורים המרווה את הצמאון,

עץ פרי מצל, המזין את הרעבים ונותן כחו לעייפים. בעדך במיוחד היתה חלק

מהישועה הגדולה, והיא נשארת כל הימים מעוז בטוח מרדיפות העם הפורטוגזי,

מבצר עוז התומך ברבים מאלה שהיו עשירים מלפנים, ועתה היא עוזרת

להם בכספה. בקיצור בכנפיו החזקות של נשר זה ניצלו מרבית בניך בבריחתם

מאכזריות הפורטוגזים, כפי שעשה כך האלוהים בימי צאת מצרים".

               

 

 

 

דונה דונה (גרציה)  / מוטי גלעדי ©  2.10.12

טבריה- פסטיבל דונה גרציה התשע"ג

 

בטבריה על חוף כנרת

מתרוננת קהילה

לכבודה ולתפארת

של אישה אחת גדולה

 

זוהי דונה גרציה

גְבוּרָה בִּנדיבותה

אנוסה יהודיה

עוד לא נולדה כמותה

 

דונה דונה דונה דונה

דונה את כאגדה

דונה דונה דונה דונה

מולטֶה גרציה - לך תודה

 

עשירה מאין כמוה

בתקופה הרת גורל

צו ניתן לה מגבוה

לחנה מפורטוגל

אל עמֵך הביטי

הצילי את דמותו

בְּנִי בתֵי תפילה וָספר

כי שב הוא אל דתו

דונה דונה דונה דונה

דונה את כאגדה

דונה דונה דונה דונה

מולטה גרציה - לך תודה

 

לא חסכה ממון ויזע

ובחצרות שועי עולם

בקסמה שנתה כל תזה

והרשימה את כולם

 

את טבריה חכרה היא

נכנע לה הסולטן

בית  יהודי גלוי

לבנות החלה כאן

ציונית מאין כמוה

במורשת ישראל

מצוֶה מעל אלוה

שמה תמיד פה להלל

 

דונה דונה דונה דונה

חזונך לראיה

פה הוגשם ועיר תרונה

גרציה בלבת טבריה

 

דונה דונה דונה דונה

דונה את כאגדה

דונה דונה דונה דונה

מולטָה גרציה - לך תודה