skip to content

 

 

לצפייה בטכס המרגש לחץ כאן  


         

 

 

 

דברי הנשיא באירוע לציון 500 שנים להולדת דונה גרציה

24 באוקטובר 2010

נשיאת ביהמהעליון,

כבוד נשיא המדינה החמישי יצחק נבון ורעייתו,

סגן רה"מ ושר החוץ אביגדור ליברמן,

שר החינוך גדעון סער,

יוועדת חוץ וביטחון חה"כ צחי הנגבי,

חברי כנסת,

ואחרונה חביבה גאולה כהן,

קהל נכבד,

אני אסיר תודה לגאולה כהן (כל כך מתחשק לי לקרוא לך, דונה גאולה), שהעלתה את זיכרונה, הנשכח כמעט, של דונה גרציה כמסר יוצא דופן ומרומם נפש לדור שלנו.

לפסגות שאליהן הגיעה דונה גרציה יותר קשה להגיע מאשר לפיסגת האוורסט. ההרים מסתיימים בפסגות, ודונה גרציה היא פסגה שלא הסתיימה.

רוב ההיסטוריה נוגעת בגברים. היסטוריה של מלחמות. של שליטים, של תוקפים, של שפיכות דמים.

מקומן של הנשים נדחק, בגלל הדגש הגברי. בהרבה חברות גם היום נמנעת מנשים השכלה, והן קורבן של דיכוי והדחה.

זו שערורייה גדולה שעד היום נתונות מיליוני נשים לחיי עבְדוּת.

 החברה מאבדת מחצית מערכה, וילדיה משלמים את מחיר האפליה.

מה פלא שההיסטוריונים החביאו כמעט את סיפורה של דונה גרציה.

להיות אישה. להיות יהודיה. להיות לבדה. ליצור עושר מדהים. לפרוץ כל מסגרת, להתגבר על כל מכשול. ולחזור לזהותה, ולרומם את בני עמה.

לנוע בעוצמה כזו ללא הגנה, לנצח ללא צבא, ובסופו של דבר להינשא כמגדלור לדורות שיבואו אחריה.

ובעיקר להפוך את עושרה האגדי לעושר תרבותי והיסטורילמען עַמה.

דונה גרציה הייתה "גדולה מהחיים", כשהיא הצליחה לפלס את דרכה בעוז רוח נשי, בעולם שנשלט על ידי גברים.

כיהודיה גאה בארצות הנצרות היא התהלכה בין מלכים, נגידים ושועים זרים ונעה בים עוין רצוף סכנות ואתגרים.

אני מסתכל על תקופתה, ורואה שהיא פעלה בתוך סביבה גיאוגרפית בלתי יציבה, וסביבה אינטלקטואלית, סוערת וקורעת קונבנציות.

תנועת הרנסנס התפשטה אז ברחבי אירופה והניבה יצירות אמנות קלאסיות, מחשבה מרדנית, פילוסופיה פורצת-דרך, ספרות גדולה, מדע מתפתח ותרבות מעשירה.

המצאת הדפוס שקדמה לה, אִפשרה לראשונה את תפוצתה חסרת התקדים של המילה הכתובה.

גילוי יבשת אמריקה פתח אופקים חדשים, ועידן של "עולם מתעורר ומתחדש".

אבל עדיין רחוקה מאד הייתה הדרך עד למהפכה התעשייתית, המהפכה האמריקנית והמהפכה הצרפתית, שבישרו את העידן המודרני.

עדיין שלטה בכיפה הקנאוּת הדתית, והאינקוויזיציה ביצעה את פשעיה הקשים ביותר.

הקורבן העיקרי של הקנאוּת הדתית היה, כרגיל, העם היהודי.

גירוש ספרד, ערב הולדתה של דונה גרציה, נתפס כאסון כבד.

העם היהודי היה רצוץ, מבוהל, אובד דרך, חַרֶד להמְשֵך קיומו הלאומי והרוחני.

רבים ממגורשי ספרד מצאו מקלט בארצות אירופה הנוצרית, שפתחו להם דלת, אבל ללא מאור פנים.

אחרים מצאו מקלט באימפריה העותומאנית.

בארץ ישראל, שהייתה אז חבל נידח ומוזנח באימפריה העותומנית, קמו קהילות קטנות של מגורשי ספרד, בארבע ערי הקודש: צפת, טבריה, חברון וירושלים.

בצפת כתב רבי יוסף קארו את ה"שולחן ערוך".

זו המציאות שבה חיה ופעלה דונה גרציה.

מַעוֹפה, כישרונה וחוכמתה סייעו לה לצלוח כל מכשול, להיחלץ בשלום מכל אינטריגה, להתגבר על כל המזימות והצרות, ולצבור עושר אדיר שאין דומה לו.

דונה גרציה עמדה כדמות בפני עצמה.

דונה גרציה היא ההוכחה המזהירה שבידי האישה טמון פוטנציאל גדול יותר משליטה. היא הגיעה לאן שהגיעה בלי מרפקים.

גבר נוטה לפתור חידות. אישה נעזרת באינטואיציה שממיסה חידות.

כאשר דונה גרציה הפכה לָאישה העשירה בעולם, העושר התברר, לא היה תכלית מעשיה.

היא לא רדפה בצע לשם בצע. הכסף היה דרוש להישרדות, אבל איפשר לה לממש שאיפות נעלות למען בני עמה.

כשהחליטה לשוב למולדת העתיקה ולחדש המורשת הגדולה, היא הייתה לציונית הראשונה.

מעקב אחרי תחנות חייה של דונה גרציה מסחרר ומדהים, בהתחשב באמצעי התעבורה העלובים של אותה תקופה.

איך היא הגיעה לליסבון, ללונדון, לאנטוורפן, למילאנו, לונציה, לפרארה, לאנקונה, לסאלוניקי, לאיסטנבולובוודאי ישנן עוד מספר תחנות,

וכל זה בתוחלת חיים קצרה יחסית.

אבל זו טבריה שהייתה מחוז חפצה.

בה שאפה להקים בית לאומי לעם היהודי. מקלט לנרדפי האינקוויזיציה. מרכז רוחני לתפוצות העם.

ומאחר שירושלים לא הייתה אז אופציה אפשרית, מה מתאים יותר מטבריה, שהייתה במשך מאות שנים מרכז ליהודי ארץ ישראל.

טבריה אמורה הייתה להיות מפעל חייה. היא נפטרה לפתע בעודה במלוא אונה.

הביוגרפיה של דונה גרציה מַציתה את הדמיון. היא עשויה לשמש עלילה למחזה או לסדרה תיעודית, ולגרות עטי סופרים מיוּמנים ליצירה ספרותית מרתקת.

אבל בעינינו היא קמה עתה מחדש כמסר עמוק ומלהיב, המַרְאֵה שהטמון באדם אחד חזק לפעמים יותר מכל הנראה מסביב. ומה שטמון באישה, ולא בא לידי ביטוי, הוא הפְסֵד שלא יסולא בפז.

ברצוני לציין את יצחק גורמזאנו-גורן שבא לתבוע את עלבונה של "לה סיניורה", כפי שכונתה דונה גרציה בזמנה. את עלבון היעדרה מדברי ימי עמנו.

דונה גרציה טיפחה ערכי תרבות ומורשת יהודית ופרסום האגדה המצוירת של פסח.

תודה לד"ר צבי סְחַיֵיק, ולכל השותפים במפעל חשוב זה, על תרומתם לחשיפת אישיותה.

דונה גרציה מתנשאת עתה מחדש, כאישיות משכמה ומעלה, כאישה מדהימה הראויה לתפוס את מקומה הייחודי כאשת חיל בתולדות עמנו.

 

 

 

לפרטים נוספים:

מיטל יסלוביץ – ע' ומדוברת בית הנשיא  050-4205230