skip to content

 

 

 


 

 

ילנה רוזין
על דרכה באומנות ועל תערוכתה בגלרית הבית של דונה גרציה אנקאוסטיקה
 
נולדתי בבלרוס בעיר המקסימה גומל. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מציירת. בצעירותי מלאתי המוני דפים ומחברות עם ציורים של סיפורים שלמים. אחר כך נודע לי שמה שאני עושה הוא אומנות הנקראת 'קומיקס'. כשלמדתי בבית ספר אהבתי לצייר על כריכות של מחברות וסוליות של נעליים מתחת לשולחן. כמה מבני כיתתי מזכירים לי עד היום את התחביב המוזר הזה.
במשך לימודי בבית ספר התיכון ובשנותי באוניברסיטה השתתפתי בכמה חוגים ובסטודיו, שם למדתי טכניקות וגישות שונות.
ב – 1994 עליתי ארצה. המשכתי לצייר ולחפש את דרכי באומנות ללא כיוון מסוים, עד שהכרתי את אקסל (בוריס אקסלרוד), אומן שעלה אף הוא מחבר העמים וישב בטבריה, וממנו שמעתי לראשונה את מילת הקסם "אנקאוסטיקה" 
הכרת הדבר הנפלא הזה שינתה בצורה מוחלטת את הגישה האומנותית שלי. כמו שקורה לא אחת, החומר והעבודה איתו משפיעים לא פחות מהרעיונות. החומר הוא המכתיב את הרעיון. 
אנקאוסטיקה ( אנקאיו - להדליק ביוונית) מבוססת על תערובת של שרף, דונג דבורים ופיגמנטים טבעיים. הצבעים מונחים על השטח על-ידי כלי חם. ראשיתה של האנקאוסטיקה בשנים 100-300 לפנה"ס. לשנים האלה שייכים דיוקנאות פאיום – הדיוקנאות שנמצאו במצרים, מצוירים על גבי לוחות עץ או פשתן טבול בגבס, שחוברו לארונות קבורה, מייצגים מן הסתם של המתים הקבורים בהם. הציורים הללו נשתמרו באופן מפליא וצבעיהם כל כך טבעיים וטריים כאילו צוירו אתמול. חוץ מדיוקנאות פאיום קיימות איקונות נוצריות מתקופת ראשית הנצרות. האיקונות האלה נמצאות, בין השאר, במנזר סנטה קטרינה שבסיני.
 
מאז שאני יוצרת באנקאוסטיקה וטכניקות משולבות השתתפתי בכמה תערוכות:
2004 – בית בלגיה, האוניברסיטה העברית, ירושליים.
2004 – מרכז בק למדע, ירושליים.
2005 – מרכז בק למדע, ירושליים.
2012 – בית גבריאל בכנרת.
מספר רב של עבודותי נמצא באוספים פרטיים בישראל, רוסיה, בלרוס, ארצות הברית, קנדה, גרמניה ובריטניה.