על עבודתה האומנותית מספרת לאור:

"צילום הוא חלק משמעותי מחיי היום יום שלי מטעין וממלא אותי בתוכן וברצון להמשיך וליצור. כל רגע בו אני מצלמת מלווה בהתרגשות ילדותית וציפייה. מצלמה מאפשרת לי לראות רק רגע אחד, ולהתבונן בו ככל שארצה... להנציח אותו, לעצור בו את כל היופי, לבחון אותו ולראות את כל מה שהעין לא ראתה בחטף – גרגר אבק... קרן אור יחידה... תנועת אריג, תנועת המים.... אני אוהבת לצלם הכל – ילדים, אנשים צעירים ומבוגרים, נופים, רחובות עירוניים, ארכיטקטורה, את המקרי והמבוים, בצבע וגם בשחור לבן. אני מצלמת כל מה שיפה בעיני באותו רגע, אך בעיקר אני אוהבת לצלם נשים. בעיני יש בה באישה את המהות הקיומית, את כל היופי, הכלה והולדה, ילדותיות, נשיות ואימהיות. הצילומים שלי מתארים יופי ואופטימיות ושניהם מסתבר תלויים בעיני המתבונן."

דקלה לאור

דיקלה לאור נולדה ב-1976 בטבריה ומתגוררת בגבעת יואב שברמת הגולן. אמא למעין וגפן.
היא בוגרת (בהצטיינות) של שלוחת אוניברסיטת בר-אילן, מכללת כנרת, בלימודי רוח ותקשורת ובעלת תואר הנדסאית בתקשורת חזותית.
בעלת חברת וובטופוס – בניית אתרים, עיצוב גרפי ומולטימדיה
http://www.diklaphotography.co.il/

פרסומים ותערוכות

מתוך קטלוג התערוכה "מצלמה עם מכחול"

מרץ 2012
מבט נשי, היכל התרבות, נתניה
אוצר: דורון פולק

מרץ – יוני 2012
אומנות אורבנית - אומנות כפרית, בית הפרקליט מגדל המוזיאון, תל אביב
אוצרת : בלהה זייציק שומר

Feb 2012
FOTOGRAFÍAS BISIESTAS/LEAP YEAR PHOTOGRAPHS 111th anniversary of the birth of the writer Ramón J. Sender, Huesca, Spain.

פברואר 2012
Internal Dialogue, La Macina di SanCresci, Tuscany – Italy

ספטמבר 2011
פתח לנו שער, גלריית החלונות המוזיאליים, רמת אביב
אוצרת : איילת אמוראי בירן

ספטמבר 2011
מחולות לחולון, המשכן לאומנות, גלריית המאירי, חולון
אוצרת : איילת אמוראי בירן

אוגוסט 2011
Diery Pieces, The Art Hoouse, Drury Lane, Weakefield, England

מרץ 2011
Femmes Et Memories, Memoire de Lavenir, Paris

Bucncr 2010
תערוכת האמנות הסודית 2010, בית מאני, בנק לאומי

2008
Otografos En La Calle, Cidipal, Estado de Israel

 צלמת בהיכל

קירות הגלריה בבית דונה גרציה, שהתקשטו בתצלומיה של דיקלה לאור, היו באחת להמשך טבעי של אולמות התצוגה הסמוכים והשלמה לתכנים של הבית. כאילו, עבודת הצילום משלימה את החסר, מרככת את עוגמת הנפש על העדר דימויים חזותיים לסיפורה של דונה גרציה.

בתערוכה סידרת תצלומים, שכולם צולמו בבית של דונה גרציה בטבריה. הריהוט, האביזרים והביגוד התקופתיים של הבית שימשו כזירת צילומים למספר נשים צעירות ויפות. חלק מן התצלומים הוא דיוקנאות ובאחרים סצינות של נשים עובדות או עוסקות במעין חברותא נשית.

הכנסת צלמת להיכל של דונה גרציה עלולה היתה להניב ניכור ותחושת חוסר שייכות, אלא שהתצלומים של לאור הם בעלי מאפיינים המחברים אותם למקום ולזמן. שנים הרבה חלפו מאז ראו בצילום רק אפשרות טכנית להעתיק דימוי של אדם או נוף באופן מדויק. ההבנה שצילום, כמו ציור, הוא סוג של תירגום פיסת הוויה לשפתו ולעולמו של האומן, כבר מוטמעת היטב בשיח הציבורי. כיום, הדיאלוג המורכב והמרתק, שמתנהל בין המצלמה למכחול, הוא חלק מתולדות האומנות והוא גם חלק מעולמה של דיקלה לאור.
במרחב הזה, שבין המצלמה המתעדת לבין המצלמה המציירת, הלכה לאור בתערוכה זו אצל גדולי הציירים של הרנסנס. איתם היא מתכתבת, בהשראתם היא יוצרת את הקומפוזיציות ובעזרתם היא חוקרת נשיות ואחווה נשית.

נדמה שלאור מנסה להרחיק בזמן, הן בלבוש והן בסגנון, כדי לבחון את הנשים: כשהן מפלרטטות עם המצלמה או כשהן שקועות בפעילות, כשהן דיוקן יחיד או בתצלום קבוצתי. הפרספקטיבה של תקופה אחרת מספקת לה כלי חקר נוסף. התוצאה היא דימויים המדגישים דווקא את המשותף בחוויה הנשית לאורך דורות, ארצות ואופנות. יש משהו כל כך קרוב ומוכר בדמויות המאכלסות את התצלומים, העסוקות בקריאה או בכתיבה, באינטימיות הנארגת ביניהן בעת סרוק מחלפות השיער, בשקידה על המלאכה המוטלת עליהן. אולי התצלום של האשה באדום המסירה את המסכה, הוא הדימוי שמבטא מסקנה זו באופן הבולט ביותר: סממנים תקופתיים הם רק מסכה על פני חוויה נשית אוניברסלית.

לדבריה של לאור מקור ההשראה הראשון לסידרת עבודות זו היה ציורו הבלתי גמור של דייגו ולאסקז, התופרת. גירסתה של לאור ובה אשה צעירה, עמלה על מלאכת התפירה, כשרק פניה מוארים ופיסת הבד הלבנה מביאה עוד חלק בהיר לאפלולית החדר, היא מחווה מרגשת לולאסקז.

המצלמה כמכחול מורגשת בבחירת הנושאים, בשימוש במוטיבים כמו השתקפויות במראה, בקומפוזיציות ומעל לכל באופן בו רתמה לאור את העיבוד של התצלום בפוטושופ כדי להשיג אפקטים אופיינים לציור התקופתי. משל לציור הפלמי, בו מונחות שכבות רבות של צבע שקוף על תשתית לבנה, כדי להשיג אפקט של אור חודר ומוחזר, גם בתצלום של לאור משולבות טקסטורות בשכבות, המספקות את הצבעים ומשחקי האור-צל האופייניים לרנסנס.

טוב להיווכח שמפעל השיחזור והאיחזור של דמותה ההיסטורית של דונה גרציה ותקופתה נושא עימו פוטנציאל השראה בכיוונים שונים ומגוונים, כפי שמלמדת תערוכה זו.

רבקה אמבון
אוצרת
הבית של דונה גרציה
מרץ 2012
 

דיקלה לאור על עבודתה 

"מצלמה עם מכחול" הוא פרויקט מאוד מרגש עבורי. הוא למעשה הגשמה של רעיון שהבשיל אצלי בשנתיים האחרונות: צילום תקופתי של נשים עמלות ופועלות. השפעה הראשונית הייתה למעשה מציורו של ולסקאז, התופרת. הציור מתאר אישה המרוכזת ב“עשיית“ התפירה, יצירת אמנות שלמה שהוקדשה לתיעוד האישה הזו תופרת .כל כך הרבה שלווה ורוך מצאתי בתמונה - הפשטות היום יומית מול הגאונות והתהליך הנדרש להפקת היצירה. מכאן התחלתי בתהליך של איסוף ציורים מאותה תקופה המתעדים פעולות פשוטות, את העשייה ביום-יום, מתעדים חול בקודש... תקופת הרנסנס מרתקת אותי מאז ומעולם: תיאור השלמות, היופי, הדקויות. הפרטים הקטנים הם פלא בעיניי. אילו יכולתי לצייר כך לא הייתי בוחרת בצילום... איסוף הציורים הוליד בי את הרעיון לנסות באמצעות המצלמה לייצר את אותה האווירה ששורה בציורים הללו - צילום תקופתי של נשים, חלקן תוך פעולה. המצלמה אפשרה לי לתעד את הסצנות המבוימות על כל פרטיהן, לעיתים בצורה טכנית מדי. כאן למעשה נכנס תהליך עיבוד התמונה: מאחר שביקשתי להשיג בפרויקט הזה בעצם את אותה האווירה הקיימת בציורים המופלאים הללו, שזרתי בתהליך העיבוד עבודה עם טקסטורות שיצרתי ושילובן בשכבות על גבי התצלומים, ובאמצעותן ביקשתי להתחקות אחר האווירה, הצבעים והתאורה, תוך השוואה מתמדת לאוסף הציורים.
הפרויקט צולם במוזיאון הבית של דונה גרציה, אשר אפשר לי שימוש חופשי במתקנים ובאוסף המלבושים שברשותם. הצילום בביתה של הדונה גרציה הוליד ערך מוסף המתבטא בהשפעה הישירה של סיפור הגבירה דונה גרציה / חנה נשיא על הצילומים. לעיתים, תוך תכנון סצינה, מצאתי את עצמי מבלי להתכוון מנסה לתאר חלקים מסיפור חייה, כאשר ניתן לזהות בתמונות כולן מוטיבים מן הסיפור של הגבירה עצמה. בהתחשב בכך שלא זו הייתה הכוונה, אני מוצאת בכך מעין “קסם"... וכאן המקום להודות... למעשה כל הרעיון יצא אל הפועל בזכות החיבור עם מוזיאון הבית של דונה גרציה. תודה גדולה לעירית אמסלם על יצירת החיבור הזה והעזרה בהגשמת הרעיון מול הבית. לאביטל ג'אנו על הנכונות לעזור ולתרום באדיבות וברוחב לב להגשמת הפרויקט. לרבקה אמבון על הליווי והעזרה. וכמובן למצולמות, הנשים היפות עירית, לירז, נטלי והילה אשר במהותן עזרו לי להגשים את שהיה בעיני רוחי. 
 

ערב פתיחת התערוכה 

מפת אתר | צור קשר